המדינה - כישלון ניהולי ומנהיגותי של העומדים בראשה
ברק או ביבי או איילון. מה עדיף ? שנה עברה ממועד הבחירות האחרונות. תקוות נמוגו, התגלו מנהיגינו במלוא ערוותם. המומחה לנושאי חברה פערים ותעסוקה - בחר בביטחון. איש הטפלון – אולמרט, גלש בזריזות לכיסאו החם הפנוי של שרון. שניהם יחד וכל אחד לחוד התגלו ככישלון.
אנו כאזרחים, משלמים תמיד את המחיר. לנו אין כל צורך בשום ועדות חקירה... כל אחד מאיתנו - כאזרח הפשוט, יודע את התשובות. אנו יודעים מה היה צריך לעשות. הממשלה מקרטעת, זליכה, בכוחותיו האחרונים... מסדר לעצמו את תעודת הביטוח, מבקר המדינה חושב שהוא מתמודד בתוכנית ריאליטי - ככוכב נולד. נדמה לי שהיה רוצה שנצביע עבורו ב- sms . שנקליד את המספר שיזכה אותו בקולותינו מן הספה ....
תחושה של אי בהירות סובבת באוויר הפוליטי באביב 2007. בואו ונהיה יצירתיים. בואו נחשוב מה היה ניתן לעשות אחרת. על מה אנו צריכים לוותר בטווח הקצר בכדי להרוויח בטווח הארוך? בואו פעם אחת ולתמיד נכין
תוכנית אסטרטגית. נקבע מודל ויעדים להשגה תחת הכותרת : "ישראל 2100 " בואו יחד נשרטט את העולם ואת האזור בו אנו חיים כפי שהיינו מבקשים שבני בנינו יחיו בו בשנת 2100. זה לא כל כך רחוק.
מהי האלטרנטיבה? למי הייתם מוכנים לתת את קולכם בסיבוב הבא? האם הייתם קונים מכל אחד מהמתמודדים בפוטנציה מכונית משומשת ?!? קשה לי שלא להשוות את התוצאות של הניהול הפוליטי ושל ניהול ענייני המדינה שלא בדרך המסגרות אותן אני מכיר מעיסוקי
כמאמן עסקי ומוביל מנהלים וארגונים למימוש מלוא הפוטנציאל שלהם. ניסיוני הכולל העברת אימון אישי ואימון עסקי, כמו גם ייעוץ ארגוני וייעוץ לפיתוח כוחות מנהלים וכוחות מכירה, מאפשר לי לראות את הדברים מעיניים אחרות.
מתברר שעל פי תוצאות העבר, כולם נכשלו. כל אחד בתקופה כזו או אחרת... יוצא מהכלל, בשלב הזה הוא עמי איילון, שעל פי הרזומה הידוע, הכישלונות לא דבקו בו. למרות זאת, קצה נפשי בגנרלים. קצה נפשי בפוליטיקאים. קצה נפשי ביוצאי סיירות ופורצי מנעולים.
נפשי עורגת למנהיגים שהם : אנשים. קודם כל בני אדם. פעם הייתי, שמח לראות בתפקיד ראש הממשלה את יוסי שריד. את ציפי ליבני, את בוזי הרצוג או את אופיר פינס, את יוסי ביילין או את זה שעדיין לא עלה לקדמת הבמה, שיש לו יכולות ניהול אפקטיבי וכישורים להנהיג ולהוביל את העם והמדינה אל עבר פסגות חדשות. הם לא פחות "ביטחוניסטים" מעמיר פרץ או אולמרט.
מנהיגים בעלי מיומנויות ניהול אפקטיבי, שלהם יכולת מנהיגותית וכריזמה שיהיו עסוקים בפתרון בעיות המדינה והחברה ופחות בנדל"ן ובדאגה לרווחתם האישית ...
כאלה שיצליחו להוביל מהלכים חוצי מפלגות ולשבור את אותן הפרדיגמות והמחסומים הפסיכולוגיים שמקבעים אותנו כעם ואת שכנינו למעלה מ- 100 שנה במלחמות עקובות מדם. לא מעמדה של חולשה, לא מעמדה של הרמת ידיים, אלא דווקא מתוך עמדה האומרת די, חייבת להיות דרך אחרת של התנהלות, של ניהול שינוי ויצירת אסטרטגיה אנושית יותר ומפוכחת של התנהלות הנהגה, מיומנויות ניהול משופרות של המדינה ומצבה, ושל הסיכוי לבצע שינוי אמיתי.
אני חוזר ומדגיש ומבקש. בואו ונהיה יצירתיים . בואו נחשוב מה היה ניתן לעשות אחרת על מה אנו צריכים לוותר בטווח הקצר בכדי להרוויח בטווח הארוך? בואו ונכין תוכנית אסטרטגית. נקבע מודל ויעדים להשגה תחת הכותרת : "ישראל 2100" בואו יחד נשרטט את העולם כפי שהיינו מבקשים שבני בנינו יחיו בו בשנת 2100: זה לא כל כך רחוק. ניתן להתחיל לחשוב ולהכין תוכניות, לקבוע יעדים ולהקצות משאבים - דברים שוטפים שכל ארגון, מנכ"ל או מנהל עושים ביום יום.
תפקידיו של
מנהיג\מנהל ובעיקר של ראש ממשלה מהזן החדש, להתמודד עם שאלות קצת יותר מורכבות מאשר- איך אני שורד את "המרכז" הקרוב? או את הצבעת אי האמון בכנסת? קשה לי להאמין שאלה מהמתמודדים או מהמכהנים כיום בתפקידי הנהגה ומפתח, מסוגלים לתת ביטוי לשאיפה הגיונית זו. האמת שגם האחרים, נדמה לי, לא יהיו מסוגלים לספק את "הסחורה" וההפסד הוא שלנו.
מוגש כחומר למחשבה ודיון בנושא מנהיגות בישראל בראי של "מה היו עושים מנהלים ומנהיגים עסקיים אחרת- היה והיו ראשי ממשלה".
למידע נוסף, שאלות והבהרות ולקביעת פגישה אישית לחץ כאן
