מנהלים נרקיסיסטים בכל הרמות מאופיינים בתחושה כי העולם סובב סביבם. יש להם צורך גדול בהערצה כמעט עיוורת. הם חייבים לחוש כי הכפופים להם לא יכולים לפעול בלעדיהם. כעוסקים בייעוץ ארגוני והובלת תהליכי שינוי וצמיחה מול הנהלות ומנכ”לים, נחשפנו לא אחת לארגונים שהיו חייבים להתמודד עם התופעה. היו חייבים לטפל  בנרקיסיזם בקרב מנהלים ועובדים שגרמו לנזקים איומים. דעו כי נרקיסיזם הוא תכונת אישיות שעלולה להזיק לארגון כאשר היא נוכחת באדם שיש לו סמכות על אחרים.

נרקיסיזם על פי התאוריה פרופסור וו. קית' קמפבל

נרקיסיזם היא הפרעת אישיות הכרוכה בהערצה עצמית מוגזמת וריכוז עצמי. זה נקשר למספר התנהגויות שליליות, כמו אמפתיה נמוכה ורמות גבוהות של תוקפנות. המונח ניהול נרקיסיסטי נטבע על ידי פרופסור וו. קית' קמפבל בסוף שנות ה-90 כדי לתאר את הופעתה של צורה חדשה של סגנון ניהול בארצות הברית ובמדינות מערביות אחרות. התיאוריה של קמפבל מבוססת על הרעיון שנרקיסיזם הוא תגובה אדפטיבית לשינוי חברתי. במיוחד בחברות מערביות שבהן יש פחות ופחות הזדמנויות להצלחה מאשר בעולמות הישנים. המאבק להגיע לראש הפירמידה הולך ונעשה קשה יותר ויותר. יש כאלה שמוכנים לעשות הכול בכדי להגיע לטופ. לדרוס, לרמות, לשקר - כל האמצעים בעיניהם ראויים.

אגו והערצה עצמית מניעים מנהלים נרקיסיסטים

המונח הטהור של "נרקיסיזם" מגיע מהמיתוס היווני העתיק של נרקיס, צעיר נאה שדחה את אלה שאהבו אותו. הוא נעשה כל כך אובססיבי ליופי שלו עד שלא יכול היה שלא להביט על פני המים, ולבסוף התאהב בבבואתו שלו. מנהלים נרקיסיסטים הם לרוב אגואיסטים ומרוכזים בעצמם. הם בדרך כלל נראים טוב, כריזמטיים, ויש להם תחושה מנופחת של חשיבות עצמית. הם גם נוטים לקדם את עצמם מהר בכל מחיר על חשבון אחרים. מנהלים בעלי אופי נרקיסיסטי בניגוד למנהלים מצטיינים וראויים, יכולים להיות לא נעימים לעבוד במחיצתם. מאוד קשה לעבוד תחתיהם כי לרוב הם חסרים אמפתיה לאחרים ולא אכפת להם מרגשותיהם של אחרים.

המאפיינים של נרקיסיזם ניהולי

מנהלים נרקיסיסטים בעולמות הניהול והעסקים במאה ה- 21 מתעניינים לעתים קרובות יותר בעצמם ובהצלחה שלהם מאשר בהצלחת הארגון או הצוות. לעתים קרובות הם יתעלמו מהצרכים של אחרים ויתמקדו בעצמם, מה שעלול להוביל לקונפליקטים ומאבקי כוח ותסיסה בתוך הארגון או הצוות. מנהלים נרקיסיסטים הם אלה שיש להם תחושה גרנדיוזית של חשיבות עצמית, תחושה מוגזמת של היכולות שלהם, ועיסוק בפנטזיות של הצלחה בלתי מוגבלת. הם מאופיינים בדרך כלל על ידי הדברים הבאים:

  • חוסר אמפתיה ויכולת תקשורתית לקויה ודלה המשולבת עם חוסר טאקט ואינטליגנציה רגשית נמוכה.
  • חוסר תובנה ורגישות לגבי הרגשות והצרכים של אחרים הסובבים אותם. הכל סובב סביבם.
  • חוסר יכולת להתמודד עם כישלונות, ביקורת או תבוסה.
  • תחושה שהם זכאים ליחס מיוחד ללא כל קשר ליכולתם המקצועית וללא כל התחשבות בהשלכות על אחרים.
  • מנהלים נרקיסיסטים מתאפיינים בנטייה לנצל אחרים, לדרוס כל מי שבדרך על מנת לענות על הצרכים או המטרות שלהם.
  • יש להם תחושת זכאות. הם מאמינים כי הכל מגיע להם ושום דבר לא מגיע לאחרים. הם מאמינים שהם מיוחדים וייחודיים.
  • הם עסוקים בפנטזיות של הצלחה בלתי מוגבלת, כוח, זוהר, יופי או אהבה אידיאלית. יש להם צורך עז בהערצה כמעט עיוורת.
  • הם בדרך כלל יכולים להיות יהירים ומתנשאים.

ההגדרה הפשוטה לנרקיסיזם בעולמות הניהול

נרקיסיזם היא הפרעת אישיות המאופיינת באובססיה עצמית, חוסר אמפתיה וצורך מופרז בהערצה הן עצמית והן של הסובבים אותו. הסכנות של ניהול נרקיסיסטי הן שהם נוטים פחות להיות פתוחים למשוב ולביקורת. הם גם נוטים לקחת קרדיט על ההצלחות של חברי הצוות שלהם. זה יכול להוביל לכך שהם לא יעניקו לחברי הצוות שלהם את הקרדיט המגיע להם. או אפילו גרוע מכך, יגרמו להם שלא בצדק לקחת אחריות כשיש כישלונות שהם אחראיים להם. ישנן דוגמאות רבות למנהלים בעולם הניהול במאה ה-21 שמפגינים מאפיינים אלו כמו: אילון מאסק, סטיב ג'ובס ודונלד טראמפ.

הסכנות של מנהלים נרקיסיסטים בעולם הניהול

נרקיסיזם הוא מונח המשמש לעתים קרובות בעולמות הניהול והעסקים. המונח משמש לעתים קרובות כדי לתאר אנשים מרוכזים בעצמם, ואגואיסטיים בצורה חריגה. הסכנות בניהול נרקיסיסטי כוללות חוסר אמפתיה לעובדים ונטייה לקחת קרדיט על עבודתם של אחרים. מנהלים מסוג זה יכולים גם להיות מועדים לכעס וחוסר סבלנות, מה שיכול להוביל לכך שהם מקבלים החלטות פזיזות שמשפיעות לרעה על החברה או הארגון שלהם. ישנן דוגמאות רבות למנהלים נרקיסיסטים בעולם כיום – הן נעות ממנכ"לים ועד מנהלים צעירים בכל הרמות בהיררכיה של מקום העבודה.

לקבלה מידע נוסף אנא הזן את הפרטים


קשה לשרוד מנהלים נרקיסיסטים

נרקיסיזם היא הפרעת אישיות המאופיינת באגו מנופח, אובססיה עצמית וחוסר אמפתיה. מנהלים נרקיסיסטים לא רק שקשה לעבוד איתם אלא שהם גם יכולים להיות מסוכנים. הסכנה הגדולה ביותר של ניהול נרקיסיסטי היא חוסר היכולת להזדהות עם אחרים וחוסר התחשבות ברגשותיהם. זה יכול להוביל לכך שעובדים ירגישו לא מוערכים, אומללים בעבודתם ובסופו של דבר להתפטר.

סביבת עבודה רעילה

ניהול הוא תחום שיכול להיות תחרותי למדי עם אנשים שמתחרים על כוח ושליטה על אחרים, תוך ניסיון להתקדם בעצמם. בסביבה תחרותית כזו, נרקיסיסטים משגשגים בגלל שהם חסרי עכבות ומוכנים לעשות הכל בכדי להראות לאחרים עד כמה הם מוכשרים ובלתי מובסים. עולם הניהול במאה ה-21 הוא תחרותי, תובעני ומהיר. חשוב שמנהלים יהיו מסוגלים לנהל את הרגשות שלהם ושל האנשים שהם מנהלים. מנהלים נרקיסיסטים נוטים יותר להצליח בסביבות אלו מכיוון שיש להם צורך גבוה בהערצה ובשבחים מהעובדים שלהם. עם זאת, מנהלים נרקיסיסטים יכולים להוביל גם לתשישות רגשית כתוצאה מסביבת עבודה רעילה ולא נעימה. המצב יכול לגרום לכישורי קבלת החלטות לקויים בקרב מנהלים ועובדים הכפופים למרותו.

מה מניע אותם?

מנהלים נרקיסיסטים הם אלה שיש להם צורך גבוה בהערצה ובשבחים מאחרים. לעתים קרובות הם רוצים הכרה על כל מה שהם עושים, גם אם זה לא ראוי או נדרש על ידם. הם נוטים להיות תחרותיים עם אנשים אחרים שעלולים להיחשב כאיומים על מיקומם בתוך הארגון או תחרות מחוצה לו. גם לנרקיסיסטים חסרה אמפתיה, מה שיכול להוביל אותם לרצות לנצל אחרים שהם תופסים כפגיעים. זהו הסוג המסוכן ביותר מכיוון שלעתים קרובות הם מופרעים ובלתי צפויים. איך נרקיסיסטים יוצאים מההתנהגות שלהם? נרקיסיסטים מודעים לעליונותם ומאמינים שאנשים ינסו לא להתעמת איתם? כאלה שמעדיפים לזוז הצידה מהפחד להיפגע. רבים מהעובדים והמנהלים הטובים עשויים לקבל החלטה לעזוב את מקום העבודה בגלל סוג כזה של מנהלים בלתי ראויים.

לפעמים קצת "רוע" ניהולי במידה לא מזיק לביצועים?

דעו כי מנהיגים נרקיסיסטים הם לא רק סכנה לעצמם, אלא גם לעובדים ולארגונים שלהם. הם מרוכזים בעצמם, מנפחים אגו ומאמינים שהם עדיפים על אחרים. כאן במאמר ננסה להאיר את “הפינות האפלות” של מנהלים מהסוג הזה. ניתן למצוא מנהלים נרקיסיסטים אלה בתעשיות רבות, אך הם נפוצים ביותר בניהול ובעסקים ובעולמות הפוליטיים. מנהלים נרקיסיסטים נתפסים לרוב כ"רעים" בעולם הניהול. נרקיסיזם היא הפרעת אישיות הכוללת אגוצנטריות, צורך בהערצה וחוסר אמפתיה. אבל נרקיסיזם הוא לא רק הפרעת אישיות, זה גם סגנון מנהיגות יעיל. זה יכול לשמש כדי להניע עובדים וזה יכול להוביל לרמות גבוהות של ביצועים היה ומתבצע במינון הנכון.

מנהלים דורסניים המונעים צמיחה ניהולית ראויה לידם

מנהלים נרקיסיסטים הם אלה שמתמקדים באג'נדות ובמטרות שלהם, ולא באג'נדה ובמטרות של החברה. לעתים קרובות הם מונעים על ידי תחושת זכאות, מה שמוביל אותם להאמין שמגיע להם יותר ממה שניתן להם. זה יכול להוביל למנהלים שאינם מעוניינים לעזור לאנשים אחרים לצמוח, כמו גם לאלה שיעשו כל מה שצריך כדי להתקדם. מנהלים אלו נוטים להיות בעלי תסביך עליונות וחסרי מיומנויות תקשורת בינאישית ואמפתיה לאחרים. הסכנות בניהול נרקיסיסטי הן שסוגי מנהלים אלה יכולים להיות הרסניים מאוד ולהשאיר נזק מתמשך לארגון. רוצים לדעת כיצד להתמודד עם התופעה נכון? צרו קשר ישיר איתי, למפגש היכרות וחשיבה בנושא: 0544-814332 או 03-9032222.

לקבלה מידע נוסף אנא הזן את הפרטים


השינויים בתרבות הניהולית

המאה ה-21 היא תקופה שבה העולם משתנה ומתפתח כל הזמן. עם השינוי הזה, גם תפקיד המנהלים במקום העבודה התפתח. נשאלת השאלה, איך זה משפיע על אישיותם של מנהלים? עולם הניהול משתנה. המנהל המסורתי מוחלף במנהל ממוקד הישגים ומטרות הנמדד כל רבעון מחדש. הדור הניהולי הצעיר בדרך כלל יותר מתמקדים בהצלחותיהם האישיות מאשר בעובדים שסרים לניהולם. הנהלות ומנכ"לים בחברות מצטיינות מבינים עד כמה חשוב להתמודד עם מניעת התופעה של החתירה למצוינות והישגיות באמצעות דפוסי ניהול פוגעניים ונרקיסיסטים. כמה דוגמאות למנהלים נרקיסיסטים כוללים את דונלד טראמפ, ג'ף באזוס וסטיב ג'ובס. דוגמה אחרת מוכרת לא פחות היא של  הראפר קניה ווסט - הוא בעל אישיות נרקיסיסטית שנחשפה לא פעם בפני התקשורת ומול רעייתו לשעבר קים קרדשיאן.

לסיכום

חשוב לציין שזהו המצב הבריאותי הנפשי היחיד שאין לו תרופה ידועה. בעולם הניהול והעסקים ניתן לראות נרקיסיזם בצורות רבות, אך הוא נוטה להיות נפוץ יותר בקרב מנהלים ועובדים שיש להם שאיפות להפוך למנהלים. מנהלים עסקיים בדרגות השונות הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית נתפסים לרוב ככריזמטיים ובטוחים בעצמם, אך הם גם שולטים, נצלנים ותובעניים. הם נוטים להתנהגות לא ערכית, לא אתית כמו שקר או בגידה. אנו עוסקים בפיתוח מנהלים והובלת תהליכי הדרכה והעצמה של מנהלים ועובדים מאז 2006. עושים זאת בהצלחה רבה ומתאימים את הקורסים והסדנאות למנהלים ולעובדים על פי הצרכים ועולם התוכן של המשתתפים.