מחקרים אחרונים בארה"ב מציגים כי מחיר הלחץ בעבודה בקרב מנהלים ועובדים, גורם ליותר מ- 120 אלף מקרי מוות בשנה. התוספת השולית להוצאות על בריאות על פי הערכות שעשו חוקרים מסטנפורד והרווארד הנובעים מהלחץ בעבודה וההשלכות הבריאותיות הטיפוליות לאורך שנים הינה למעלה מ- 190 מיליארד דולר. מעניין האם מישהו בישראל, במשרד הבריאות? או במשרד העבודה? או במשרד האוצר? ירים את "הכפפה" וינסה לחקור את העלויות הישירות והעקיפות כאן אצלנו בארץ הקודש של "מחלות המנהלים"?.

על פי הנתונים של המחקר האחרון מתברר כי לחץ של מנהלים ועובדים הורג בשנה יותר אמריקאים מאשר מחלת הסוכרת! אלצהיימר ושפעת!! נתון מבהיל ומדהים. כ- 60% מהתמותה נובעת מתחושות של תסכול כתוצאה מפחד מפיטורין ואי יכולת לשוב לעבודה יצרנית מעמדת המובטלות. סיבות נוספות מתמקדות בחוסר האיזון בין היכולת לחוש בתרומה השוטפת לבין תחושת איבוד השליטה בהיבט של יצירת ערך בעיני המנהל ואו העובד. התסכול הזה פוגע בבריאות ואף הורג. לכן בוודאות אפשר לאומר כי לחץ הורג מנהלים.

לחץ יכול להרוג גם מנהלים..

מנכ"ל, בעלים, עובדים בכירים, מי דואג לכם לבריאות מיטבית? המחיר שאולי אתם משלמים גבוה מידי! מתברר כי  לאורך המירוץ המטורף להשגת המטרות והיעדים חודש אחר חודש שנה אחרי שנה – יתכן כי מישהו נשכח בדרך? הייתכן כי מדובר בכם? מתברר כי במאה ה- 21 הדרישות העומדות בפני מנהלם ואף עובדים הן עצומות וגוזלות לא פעם אנרגיות: עליכם לקבל החלטות (רצוי נכונות) במצבי אי וודאות, לחיות במחסור כרוני של המשאבים החיוניים - זמן וכסף.

להיות מסוגלים "להחזיק את כל הכדורים באוויר" לתת מענה לכל הכובעים שלכם כבני אדם מנהלים ובעלי משפחה. מנגד, מחקרים מראים כי לחץ במינונים קטנים ולזמן קצר מביא לדריכות ערנות ואף לפרצי יצירתיות הנובעים מהזרמת האדרנלין לגוף. כידוע, לחץ חזק לא פרופורציונלי ומתמשך גורם לנזקים בריאותיים קשים.  ניתן לזהות תסמינים קשים - גופניים ונפשיים, ובעיקר נפגמות יכולות הניהול והמנהיגות של המנהלים ואו העובדים הבכירים – לכך יש השלכות ההרסניות על האדם, על משפחתו ועל הארגון כולו.

חרדה וחוסר ביטחון תעסוקתי

מחברי המחקר קבעו כי: "עבודה היא חלק חשוב מאוד בסביבה הפסיכולוגית והפיזית של אנשים, כך שאם מדאיגות אותנו הוצאות הישירות על בריאות ושיקום, אנחנו צריכים להיות מודאגים ממה שקורה בעבודה". על פי המחקר של  ג'פרי פפר, מתברר כי התובנה כי הלחץ והפגיעות הבריאותיות הנובעות ממנו עשויים להתגלות דווקא בקרב מנהלים בכירים אינו בהכרח נכון. המחקר זיהה כי אותם עובדים ברמת הכנסה נמוכה חרדים אף יותר. חרדה גורמת ללחץ ובתוספת אי ביטחון תעסוקתי וכלכלי הם עשויים לחלות יותר. כאן נכון כי אתם כמנכ"לים ומנהלים בכירים תהיו רגישים לעובדים בדרגות הנמוכות.

נמצאה קורלציה גם בחתך של תקופות משבר או צמיחה ברמת הכלכלה בארה"ב. כשיש שגשוג כלכלי סף החרדה יורד ואתו המחלות והעלויות בתחום ההשקעה בבריאות ובטיפול בתופעה. בתקופות משבר כלכלי ואו תקופות ביניים מזהים גידול בנתוני התמותה וההשקעה בהיבט של מערכת הבריאות האמריקאית בנושא עלות הטיפול ואחוזי התמותה. בלומברג, פרסמה את המחקר לאחרונה בארה"ב ויצרה באז בקרב הממשל האמריקאי. המחקר מציף את הבעיה המרכזית של הלחץ במקומות העבודה ובקרב מנהלים בכירים בפרט. "לחץ הורג מנהלים".

מי מוכן לשלם את המחיר? 

מה עושים מנהלים מצליחים במאה ה- 21 המבקשים לחיות חיים מאוזנים ובריאים יותר? נדמה לי כי חלק גדול מהתרופות למצבים המסוכנים מתמקד ביכולת שלנו – המנהלים והעובדים הבכירים לשמור על איזון ומידתיות. לעבור ממצב של מגיבים למצב של יוזמים. הפכו להיות פרו אקטיביים. אתם כמנהלים חייבים להקצות את המינונים הנכונים לכל אחד מהתחומים המציגים את "גלגל החיים" האישי והמקצועי. הלחץ המתח והפחד – מהווים את לב הבעיה. הפילוסוף היווני, אריסטו כבר אמר: "פחד הוא כאב הנגרם מתוך ציפייה לרע".

פעמים לא מעטות מנהלים בשעת משבר "הורגים את עצמם לדעת" מתוך מחשבה כי עבודה מסביב לשעון תביא ליותר תוצאות? האם זה נכון? האם המחיר שווה? מה היא הדרך היותר נכונה לצאת מתקופות משבר מבלי לשלם מחיר בריאותי כבד. בדרגי הביניים והדרגים הגבוהים של פירמידת הניהול מכירים היטב את המושג – "מחלת מנהלים". המחיר יקר, יקר מידי. המנהלים הבכירים משלמים בבריאות, משלמים במשפחה וביחסים מול הילדים. קשה להאמין, אבל אנו מציגים כאן עובדות.

נצלו היטב את מאגרי האנרגיה שלכם

אומרים שהאנרגיות הטמונות בכל אחד ואחת מאיתנו מוגבלות. כשאנו כמנהלים משקיעים את כל כולנו בעבודה, לא נשארים מאגרי אנרגיה זמינים לתחומי החיים האחרים, החשובים לא פחות לכם כמנהלים ולכם כבעלי משפחות? כעוסקים בתחום של יעוץ ארגוני, פיתוח עסקי ועבודה מול הנהלות ומנהלים אנו מכירים את התסמינים מקרוב ויש ביכולתנו לתת פתרונות יעילים ואיכותיים.. היש קצה אור במנהרה השחורה, מה עושים וכיצד מתמודדים? האם קיימת נוסחת פלא, האם יש מרשם להצלחה מבלי לפגוע בבריאות?

חוק הפרטו מהווה את קצה החוט לפתרון. הקצה השני והלא פחות חשוב מתמקד ביכולת "לשחרר" ולהאציל סמכויות. המבקש לעצמו חיים מאוזנים והשגיות מתמשכת…. ובמקביל להישאר בריא, להישאר נשוי, להיות אבא מתפקד וגם להביא תוצאות עסקיות טובות מחויב להקדיש זמן איכות לתכנון ולמיקוד אישי ועסקי. לשפר את יכולות המיקוד שלו בפעולות גבוהות התגמול שלו. הוא מחויב למצוא תמיד את ההיגיון בפרטו ב- 80\20 .

התרומות שלנו

תפקידינו לשכנע בתהליך הייעוץ הארגוני ובעבודה מול מנהלים והנהלות שזה לא חובה ולא נחוץ לסבול ולסכן את הבריאות. אנו נציג בפניכם אפשרויות חדשות. דרכים חלופיות להצלחה, מבלי להיות בעבודה למעלה מ- 90 שעות בשבוע. בתהליך המשולב, נציף את המחירים הישירים והעקיפים. נדבר על הקשיים, על התקפי הלב שבדרך, על מחיר המתח והסטרס ועל שאר החוליים שחיים לא מאוזנים של מנהלים ועובדים בכירים מביאים על עצמם. לחץ ומתח ניהולי בתפקידי ניהול עשוי להיות מסוכן. "לחץ הורג מנהלים".

 כעוסקים בליווי וייעוץ ארגוני וכמאמנים עסקיים אנו תמיד מנסים לא לברוח מהאמת הקשה – אנו מציעים להתמודד איתה. זאת הדרך הנכונה להתחיל בשינוי. אנו תמיד דוגלים להגיד את האמת הקשה, דברים שאחרים לא יגידו, בגלל שהם נחמדים מדי או בגלל שהם חוששים שמה שהם יגידו יפגע וישפיע על מעמדם אצל הצד השומע - אצל זה שמאשר בסופו של עניין את החשבון. לאור הניסיון שצברנו עם מנהלים וארגונים אנו מאמינים ויודעים כי קיימת דרך נוספת להצלחה. נאתר ונאמץ יחד הרגלי עבודה וניהול הרבה יותר בריאים של מצוינות ניהולית ואישית.