מה יכולים מנהלים, הנהלות ואולי אף המין האנושי כולו, ללמוד מעולמה של "הנמלה המשוגעת"? השבוע נחשפתי למאמר מדהים של חוקרים ממכון ויצמן למדע, שחקרו במשך שנים את התנהגותן של זן הנמלים הנקראת "הנמלה המשוגעת". גיליתי להפתעתי מתאם מדהים של יכולות, כישורים ודפוסי התנהגות ומנהיגות, שהיה נכון שנשקול לאמץ כמנהלים המובילים משימות וצוותים להשיג מטרות. המאמר פורסם בעיתון הארץ http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2696438 אחרי שדוחות המחקר פורסמו בכתב העת Nature Communications.

מתברר כי המחקר בנושא הנמלה המשוגעת, נותן מענה לשאלה כיצד שומרים על איזון מושלם בין קונפורמיזם לאינדיבידואליזם? וכיצד נראה מודל מופתי של מנהיגות? מחקר יוצא דופן גילה כי לנמלה המשוגעת יש תשובות – והן טובות הרבה יותר מאלה של המין האנושי ובעיקר אם משליכים זאת לתחומי המנהיגות וניהול משימות. מתברר כי הנמלה המשוגעת "נטולת אגו", נטולת רצון להיות מנהיגה בכל מחיר. ומצליחה לעמוד במשימות – וזאת בניגוד לנו המנהלים?

ניהול והנהגת צוות

עידו אפרתי מציג במאמר את עיקרי הנתונים והתובנות שד"ר פיינרמן, יחד עם עמיתיו אהוד פוניו ואבירם גלבלום, פרסמו אחרי עבודת מחקר ארוכת שנים, מחקר שאותו אפשר להשליך על מנהלים ומנהיגים מהעולמות העסקיים. במעקב אחר התנהגותם של הנמלים, ראו החוקרים כי: "הפועלות הסוחבות מתחלפות באחרות, תוך כדי תנועה. גם המנהיגות שמנווטות את הקבוצה מתחלפות בתיאום מרשים. כל אחת מהן תוביל מקטע קצר מהדרך, עד שיפוג כושר מנהיגותה. זה יקרה בחלוף 10–20 שניות שלאחריהן היא תפרוש ותפנה את מקומה אחר כבוד למנהיגה הבאה בתור. לבסוף, כמו תמיד, המשא הכבד יגיע ליעדו".

למה אנחנו בעיתיים?

שאלתי את העצמי: מדוע אין אנו יודעים בעולמות העסקיים לאמץ התנהגות דומה? המחקר מציג שאלות מורכבות על היחסים הנכונים בין הקולקטיב לפרט, על תכונות של מנהיגות, לצד תהיות בנוגע לקידוש, המוגזם לעתים, של חוכמת ההמונים. מתברר כי אנו, בני האנוש העוסקים בתחומי הניהול, פועלים יותר על פי "האגו" ופחות על פי מדדי יעילות. אנו בדרך כלל לא יודעים לאזן ולהשתמש נכון, כמו "הנמלה המשוגעת" ולמצוא את האיזון האופטימלי, בין קונפורמיזם לאינדיבידואליזם, כדי לבצע משימות מורכבות. לדברי החוקרים  בדרך כלל קיימת נטייה לראות בנמלה הבודדת יצור טיפש וקונפורמיסטי ולייחס את כוחן לקבוצה, כך שמתממש עיקרון השלם הגדול מסך חלקיו.

חיכוך ומניעת עימותים בעולמות הניהול

בואו ונלמד מהתנהגותה של הנמלה המשוגעת. מתברר כי כאשר תוקפים להקה של נמלים מהסוג הזה הם "משתגעים" ופורצים במנוסה לא מתוכננת, הם נכנסים להתקף פאניקה ומתחילים לרוץ במהירות אדירה לכל הכיוונים כביכול ללא מטרה. על פי התנהגות זו, קיבלו את השם "הנמלה המשוגעת". מתברר על פי המחקר כי אין זה שיגעון בלתי מוסבר. הן דוגלות בפציפיזם – הן נמנעות מכל סוג של עימות, כדי למנוע מצב של בזבוז אנרגיות מיותרות. מה היה קורה בעולמות העסקיים אם היינו מסוגלים להקטין רק ב- 50% את רמת העימותים והוויכוחים? כמה אנרגיה הייתה מצטרפת וממוקדת במשימות המייצרות ערך עסקי מדיד ולא במלחמות אגו מיותרות. בשורה התחתונה היינו מגיעים לגידול של 20 עד 30 אחוז בתפוקות וברווחיות.

ללמוד מהנמלה

"הנמלה המשוגעת" השכילה לפתח ולבנות מארג פעילות ללא מאבקים או מריבות ובכל קן יש מלכות רבות, שיש לספק להן באופן מתמיד מזון. המושבות %D