החודש הטיפ הניהולי עוסק בתקשורת ארגונית. בזיהוי של טיפוסי העובדים והמנהלים שלנו על פי סגנונות התקשורת שלהם. האם ברמה האישית את\ה יודע\ת לקבוע לאיזה דפוס של תקשורת וניהול אתם כמנהלים מתאימים? אין זה סוד שאנו מצליחים לזהות בכל ארגון לפחות 4 טיפוסים. לפעמים מיומני העין מסוגלים להגיע לרזולוציה מדויקת יותר. האם שמתם לב כי קיימת קורלציה גם בין טיפוסי המנהלים והעובדים לבין החלוקה של 4 סגנונות תקשורת הקיימים. הדמיון בין 4 טיפוסי עובדים ל- 4 סגנונות תקשורת מפתיע. היה נכון כי תכירו מקרוב. שווה לקרוא ולגלות את סגנונות תקשורת המאפיינים אותך כמנהל? - "מהו דפוס התקשורת שלך"?

נסו לזהות את סגנונות התקשורת של המנהלים והעובדים שלכם 

האם אלישע המנהל מחלקה שלכם מתאים לתבנית של "סטיב ג’ובס כזה - היזם הסדרתי"? האם אלינור מתפקדת "כאוגדונרית" בצוות שלה ודומה במקצת לברק? מהו באמת דפוס התקשורת האישי שלך לשם שינוי? הכיצד אנו יכולים לנסות ולהבין את "הבלגן" באבחון סוגי המנהלים והעובדים ופורמט התקשורת הארגונית המועדף עליהם. האם הידיעה יכולה לעשות לכם כמנהלים חיים יותר פשוטים? תמשיכו לקרוא כי בטח תמצאו מידע שיוכל להציג גם לך סגנונות תקשורת שעשויים לאפיין אותך?

חפשו יזמים ועובדים תזזיתיים

כמו בכל חודש, משפטי המפתח - הציטוטים שהשאירו בי חותם קשורים לנושא של איתור סגנונות התקשורת היעילים לדפוסי המנהלים והעובדים השונים. המשפט הראשון הוא של ויקטור הוגו האומר: • אפשר לעמוד מול פלישת צבא; אי אפשר לעמוד מול פלישתם של רעיונות". ויקטור הוגו. ואני אומר כי כל ארגון חייב שיהוו לא "יזמים תזזיתיים". המשפט השני מגיע דווקא תומאס פ. בקסטון המכוון להגיד כי בכל אחד מטיפוסי העובדים והמנהלים טמון המון כישרון. עלינו כמנהלים לדעת לקחת: • עם כשרון רגיל ועם התמדה בלתי רגילה, אפשר להשיג כל דבר". תומאס פ. בקסטון.  הייתי ממליץ לך כמנהל\ת להשקיע עד כמה שניתן באימוץ משפט זה כדרך חיים ניהולית.  כך קמות אימפריות עסקיות .

זהו את 4 סגנונות תקשורת

על פי המחקרים האחרונים אנו מסוגלים כיום לזהות 4 סגנונות של תקשורת המאפיינים את המנהלים והעובדים.

• סגנון תקשורתי תומך, פסיבי ובלתי רשמי. הם נתפסים מחד כאנשים נעימים, חברים טובים, עדינים ויציבים ומאידך כרגשניים מידי, הססניים, חסרי דעה, כבדים, וחסרי עמוד שדרה.
• סגנון תקשורתי משימתי, דומיננטי ורשמי. הם נתפסים כמנהיגים מלידה, מדויקים, אמינים, סוסי עבודה קשוחים, מאורגנים חסכניים ונאמנים. מאידך הם יכולים להיתפס גם כשחצנים, כוחניים, חסרי רגשות, ציניים, קרי מזג ורגשות המוכנים לא אחת לדרוך על גוויות.
• סגנון תקשורתי מקדם, דומיננטי אך בלתי רשמי. המקדמים נתפסים לעיתים כיזמיים, כמלהיבים, מצחיקים, מלאי חיים, אנושיים וכמנהיגים חברתיים. לעיתים כרגשניים, קריזיונרים, רועשים, תוקפניים ודורשי מחיאות כפיים ואישור לחוכמתם.
• סגנון תקשורתי של מנתח, פסיבי, רשמי. הם נתפסים מחד כמומחים, אינטלקטואלים, בנק של ידע, חברים טובים, שקטים ונעימים ומאידך עשויים להיתפס כמשעממים, כבדים, הססניים וביורוקרטיים.

4 "טיפוסי העל" של מנהלים

חשוב כי נדע שבמקום העבודה אנו לא אחת מסוגלים למפות את 4 "טיפוסי העל" של מנהלים ואו עובדים בתחום התקשורת הארגונית עפ"י החלוקה הבאה של הטייפ קאסטים הבאים:

"סטיב ג’ובס כזה" - היזם האולטימטיבי ההיפר אקטיבי:

נראה כי תמיד היה אומר: "או איזה רעיון נהדר, איך זה שעוד לא בדקנו אותו עד היום"; "השתגעתם? אפשר לעשות את זה אחרת, בואו נראה מה התחדש בתחום"; "נמאס לי כבר מהשגרה, מה אפשר לחדש?"; "ראיתי את המוצר אז החלטתי ששווה שננסה אותו". אנו כיועצים ארגוניים, מכירים זאת היטב אצל טיפוסי מנהלים הדומים לו. כזה שתמיד מחדש. שאינו קופא על שמריו ונרדם. כזה שהשגרה הורגת אותו וככזה שמשתעמם מהקיים והמוכר. אצל טיפוס מהסוג של סטיב ג’ובס מאתגר אותו לנסות דברים חדשים, רעיונות חדשים מעלים אצלו את רמת האדרנלין והוא לא מפסיק להתלהב מהם וליהנות מתשואות הקהל, כמו סטיב בהופעותיו בהשקות השונות.

סגנון התקשורת המועדף עליו הוא:

אין זה סוד כי סגנון התקשורת המועדף עליו הוא "סגנון תקשורתי מקדם, דומיננטי אך בלתי רשמי". בארגון שבו לחדשנות יש מקום של כבוד, "היזם התזזיתי" יחגוג כל יום מחדש. בארגון שמרני ומקובע, הוא ימצא עצמו מתוסכל. הוא ילחם במשפטים כמו "הוא שוב משגע אותנו עם הרעיונות שלו", או "נו, מה כבר הג'וק החדש שהוא המציא לנו?" חובה לנצל היטב את הכישרון שלו מחייב אותנו המנהלים לדעת לא לפגוע לו בתחושת היצירתיות.

צרו סביבה המאפשרת טעויות

צריך להתמיד לטפח ולהשקיע ביזומות שלו, לעודד אותו להניב רעיונות וגם לזכור שחשוב לאמץ לפחות את הטובים שבהם. רצוי ויש חובה לשתף אותו בדיונים או במהלכים שבהם נדרשת חשיבה פורצת דרך ולאפשר לו לבוא לידי ביטוי. צריך לזכור להוקיר אותו, ובעיקר - לא לרפות את ידיו ולייצר לו סביבה שבה יהיה מקום לרעיונותיו החדשניים, כך אולי תגלו את הסטיב ג’ובס הבא דווקא אצלכם?

"וורן באפט כזה" - המרובע השמרן והרץ למרחקים ארוכים:

הטיפוס הכי דומה נראה על פניו כי הוא הכי קרוב לוורן באפט. נראה כי הוא היה אומר? "למה לשנות? מה רע במצב הקיים?"; "כבר ניסינו בעבר וזה לא עבד"; "לו בכל פעם יש רעיונות חדשים. מה, הוא משועמם?". שגרה וביטחון הן שתי מלים מרכזיות בהוויה שלו. המוכר והידוע הם בסיסי השקט הנפשי שלו, ו"אם לא חייבים אז לא משנים". השמרן ינסה לחבל ברעיונות חדשים ולמצוא כל סיבה למה לא כדאי לשנות. לאחר שכנועים רבים הוא יסכים לשנות - "אבל לא צריך בבת אחת, אפשר באופן מדורג, נגיד, על פני 10 שנים". וורן באפט אבל גילה יכולת הבנה ענקית בתחום ההשקעות המניבות. הוא נצמד למודל קבוע והצליח להביא ערך לעורך עשרות שנים על ידי שמרנותו.

סגנון התקשורת המועדף עליו הוא:

על פניו, סגנון התקשורת המועדף על המרובע השמרן והרץ למרחקים ארוכים הוא "סגנון תקשורתי של מנתח, פסיבי, רשמי" הוא תמיד מבקר ללא רחם אפילו את עצמו? טיפוס מהסוג הזה מסתובב בארגון במשימה של עצירת החדשנות, מסתובב עם מקל ויחפש את העיתוי שבו יוכל לתקוע אותו בגלגלי העגלה. כן, לא קל אתו. מנגד, חשוב לזכור שגם לו יש תפקיד שהוא פעמים רבות נדרש וחשוב לארגון – תפקידו להציב סימני שאלה, להטיל ספק בפתרון ולסייע בתרומה לחשיבה נוספת. כיצד ניתן לנהל ולפעול מולו? מילות המפתח להצלחה עם טיפוס מהסוג הזה הן: שיתוף, שיתוף, שיתוף. יש לשתפו ולהקשיב לעמדותיו, גם אם הן לא פופולריות. צריך לשכנע אותו בשפתו שלו ולאפשר לו להסתגל בהדרגה לרעיון חדש.

"אהוד ברק כזה" האוגדונר או הרמטכ"ל:

מה הוא אומר? האמת היא שבדרך כלל הוא לא אומר, הוא נותן "למג"דים ולמח"טים" להוביל את התהליכים. לא פעם, פוגע או מאיים: נכון, כי גם את הטיפוס התוקפן נוכל למצוא כמעט בכל מקום. אותו אחד, דומה במקצת לברק, שבשבילו החיים הם שדה קרב. בבוקר הם קמים ויוצאים למלחמה ובה יש מנצחים ויש מפסידים, ואם כבר - אז להיות בצד המנצח. מנגד, האחרים חוששים מפניו, פוחדים ונמנעים מלהיתקל בו. אנשים יתחברו אתו על כוחו ועוצמתו, על בסיס אינטרסים משותפים והזדמנות להרוויח מהחיבור. חשוב כי נבין שבסופו של דבר, הטיפוס התוקפן אוסף סביבו קורבנות, כשאת דרכו הוא סולל באמצעות קרבות שאותם הוא מנהל ומהם הוא ניזון לאורך זמן.

סגנון התקשורת המועדף עליו הוא:

סגנון התקשורת המועדף על "אהוד ברק כזה" האוגדונר או הרמטכ"ל, סגנון תקשורתי משימתי, דומיננטי ורשמי. לא פעם "האוגדונר" משלם מחיר, הן בתחום האישי והן בתחום המקצועי: עובדים רבים יבחרו שלא לעבוד עמו או תחתיו, ויעשו זאת רק אם אין ברירה. ראה המקרה של "הבריחה" של חברי הכנסת של העבודה. לעתים הוא גם יסבול מבידוד חברתי, שכן מי רוצה להיות כל הזמן תחת התקפה? נשאלת השאלה הכיצד יש להתנהל ולפעול מולו? יש להציב לו גבולות ולהגדיר לו באופן חד משמעי מהן ההתנהגויות שאינן מקובלות בארגון.

עם זאת, צריך לגלות כלפיו רגישות ונחישות. כמנהלים היה ונתקלתם בטיפוס מסוג זה חשוב להבין את מניעיו, שכן לעתים כוונותיו מצוינות רק שהדרך קלוקלת. היה נכון גם להוקיע התנהגות תוקפנית בציבור ולנקוט בסנקציות כשאין מנוס. יש ליצור עבורו סביבת עבודה שבה יצומצם המגע שלו עם אנשים נוספים. אם אתם קולגות שלו לעבודה, גלו תקיפות לנוכח התוקפנות ובשום אופן אל תשתפו פעולה. גילוי תוקפנות נגד תוקפנות, הוא לחם חוקו של "האוגדונר". האם זה סגנון התקשורת שלך?

"ביבי נתניהו כזה" - החברמן" הפטפטן:

מה הוא אומר? טיפוס זה הוא הפטפטן הסדרתי, הבלתי נלאה, זה שבכל הזדמנות מדבר ומקשקש - ומעייף את סביבתו עד מות. הוא מרבה בפרטים, דרמטי בתיאוריו ולתובנה הסופית הוא שוכח להגיע. לעתים היה נכון כי ישתוק? לא חוסך ולא מצנזר. קורבנותיו הם מי שלא הספיק לעבור לצד השני של המדרכה ומי שסתם לא נעים לו או שאין לו ברירה, שכן הוא חולק אתו את אותו המשרד. אומרים כי כמו אצל ביבי, מתברר לא אחת כי דברנות יתר היא לפעמים דפוס התנהגות שמחפה על חוסר ביטחון, רצון לקשר או תקשורת, צורך בשייכות או סתם בתשומת לב. כמנהלים הכיצד לנהוג או לפעול מולו? יש לבדוק אם הוא עסוק דיו. לעתים הדברנות היא המוצא הטבעי לנוכח היעדר תעסוקה. דאגו לו לתעסוקה והכריחו אותו לדווח באופן סדיר.

סגנון התקשורת המועדף עליו הוא:

סגנון התקשורת המועדף על "ביבי נתניהו כזה" - החברמן" הפטפטן הוא, סגנון תקשורתי תומך, פסיבי ובלתי רשמי. לא פעם לטובתו ולטובת הארגון חשוב לסנן מפניו מידע רגיש שהוא לא חייב לדעת, או לבקשו באופן ברור להימנע מלשתף מידע בנושא מסוים. אם אתם עובדים עם טיפוס שאינו יודע לשתוק, תרמזו לו שאתם עסוקים, תנסו לסייע לו לקצר בסיפורים באמצעות סיכומי ביניים או בהצגת השורה התחתונה. רצוי גם שלא להרבות בשאלות שפותחות סיפור נוסף. ואם יש אחד כזה בשולחן הסדר - אפשר לתת לו לקרוא את ההגדה או להפנותו לפוליטיקה...

שפרו את התקשורת פנים וחוץ ארגונית

אנו שמחים לציין כי בעולמות העסקיים ובתחומי התעשייה וההייטק ומול חברות הנהלות ומנהלים - אנו יוצרים פתרונות גדולים יותר לבעיות יסוד של הטיפול לא מספיק ולא יעיל "בהון האנושי" בארגונים. אנו יוצרים תועלות מוחשיות וערך ללקוחות ומנכ"לים הזקוקים להדרכה וליווי בתחום. לקבלת מידע נוסף על שמירה של המובילות באמצעות שיפור מערכי התקשורת הפנים והחוץ ארגוניים- לחץ כאן.