ישנה אמרה המשויכת לעזר ויצמן, מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה לשעבר שאמר: " אפילו את הסבתא שלי היה אפשר ללמד לטוס... השאלה בתוך כמה זמן ומה כמות המשאבים שיביאו אותה לשם". הקרדיט לאודי גפני, מנכ"ל מדוק שממנו למדתי את האמרה. מתברר כי לנו המנהלים הבכירים להתמודד נכון עם דילמה ניהולית לא פשוטה העוסקת בניהול ופיתוח נכון של המשאב האנושי בארגון. בעבר סברו שאימונים הם הדרך למצוינות, היום כבר פחות בטוחים בכך לילד בן 8 המשחק בכדורגל ולאשה בת 48 שלומדת יפנית יש משהו משותף: שניהם מקווים להשיג תוצאות הישגיות על ידי השקעת זמן ומאמץ.

האם נולדים עם זה?

נשאלת השאלה מה תורם יותר לביצועים גבוהים במיוחד - השינון או הכישרון הטבעי. השאלות הבאות עולות במוחנו כל פעם שאנו מבקשים להשיג יעד חדש. "האם אני יכול להצליח? כמה זמן יידרש לשם כך? האם יכול להיות שיש לי כישרון טבעי מספיק לכך? מהו בדיוק אחוז ההצלחה בתחום שאני מתנסה בו"? הן ודאי חלק מהשאלות שהם שואלים את עצמם. מחקרים אחרונים חלוקים לגבי התשובה לגבי השאלה המרכזית: מה תורם יותר לביצועים גבוהים במיוחד של מנהלים ועובדים - השינון ולמידה מתמשכת או הכישרון הטבעי המולד?

תהליכי העצמה והדרכה יעילים

כשאנו מבקשים להוביל תהליכי למידה העצמה והדרכה לצוות מנהלים ועובדים בארגון, לא אחת אנו מתמודדים באיתור המתודה היותר נכונה. מה ראוי ויעיל יותר? הדרכות ספורדיות, אחת לרבעון? או עבודה ולמידה תהליכית? מה נכון לעשות? האם לבנות תוכנית הדרכה והעצמה המתבססת על התאמת יכולות כישורים ומיומנויות עובדים ומנהלים, או לבצע זאת כמקשה אחת לכולם? מאמר מתורגם מהניו יורק טיימס שפורסם בעיתון "הארץ", מאיר זרקור על תחום מורכב של טיפוח והעצמה לעובדים ומנהלים. הפרסומים המדעיים לאורך החמישים השנים האחרונות, מראים כי "האמת" נעה מקצה לקצה.

מחקר חדש, שהופיע בגיליון של כתב העת Psychological Science מצג תובנות מעניינות, הוא מציג נתונים לגבי התועלת  שיש בהדרכה ובאימונים. מתברר כי ב-1993 פורסם מחקר מכונן בשאלה. הוא נערך בקרב מוזיקאים על ידי צוות חוקרים בראשות אנדרס אריקסון, פסיכולוג העובד כעת באוניברסיטת פלורידה. המחקר קבע אז שהזמן שהוקדש לאימונים היווה כמעט את כל ההבדל (כ–80%) בין מבצעים מעולים לבין חובבנים מסורים. הממצאים, והיוו כנראה השראה ל"כלל 1,000 השעות", שפורסם ב– Outliers, ספרו של מלקולם גלאדוול על מספר השעות הממוצע הדרוש כדי לבצע יצירה כלשהי במומחיות יוצאת מהכלל.

מצוינות היא הרגל

החודש משפטי המופת העוסקים בהגשמת חלומות ובמצוינות. מרווה קולינס מחבר אותנו לתמצית תקציר המנהלים. כשאנו נצליח לגרום לעצמנו למנהלים שלידנו ולעובדים הבכירים להתמקצע נוכל להגיע למצוינות. • " מצוינות היא לא פעולה, אלא הרגל. את הדברים שאתה עושה הכי הרבה, תעשה גם הכי טוב." מרווה קולינס. נדמה לי כי זהו מתכון נכון שאנו צריכים לאמץ כמנהלים. המשפט הנוסף שאני מאד מאמין בו קשור להשלמה הנפשית הנדרשת בכדי להגיע למצוינות. בלי הרצון לממש חלום ולשלם בעבורו את המחיר – אנשים לא מגיעים למימוש מלוא הפוטנציאל שלהם.  וולט דיסני, ביטא זאת בבהירות. • " אם אתה מסוגל לחלום, אתה מסוגל גם לבצע". וולט דיסני. נדמה לי כי משפטים אלה מאפיינים היטב את האישיות הנדרשת מכאלה המבקשים להגיע לצמרת. לכל צמרת בכל תחום.

תוכניות ההדרכה והעצמה שלנו

מה מבדיל אותנו מתוכניות הדרכה אחרות לעולם העסקי? אנו מקדישים את הטיפול ב"אדם השלם" – ה –person  total. אנו עוזרים ללקוחותינו – מנהלים ועובדים בחברות השונות אותם אנו מלווים להצליח לא רק בעבודה, אלא גם בחיים שמחוץ לעבודה. מתברר מעל לכל ספק כי הצרכים האישיים/ אישיותיים של האדם משפיעים באופן דרמטי על הפרודוקטיביות שלו בעבודה. כחברה העוסקת בייעוץ ארגוני, הובלת תהליכי שינוי וצמיחה - אנו עוסקים בפיתוח ולא בהדרכה, ולא באימון.  מרבית חברות ההדרכה והאימון עוסקות בהקניית מיומנויות בתחום הידע למש לימודי מחשב, סחר בינלאומי וכיו"ב, ובתחום הכישורים כמו ניהול זמן, הצגה אפקטיבית של נושא, שפת גוף ועוד, והם עושים זאת בסמינרים והרצאות.

מחקר עולמי של 'זירוקס' גילה כי אנשים מאבדים 87%! מהידע שלהם בתוך חודש מסיום ההדרכה. 60% ממסרים של סדנה ואו או סמינר חד יומי נעלמים תוך 72 שעות.  ניתוח הממצאים מראה כי יש אנשים המאבדים את כל מאת האחוזים. אנחנו עובדים עם המשתתפים על פיתוח, קודם כל ב – 3 מימדים, כאשר הבסיס שלנו אינו מתבסס על הכישורים והידע, אלא בדימוי העצמי, בגישות, במוטיבציה ובמטרות.  אלה הם המימדים אשר עוסקים בפיתוח ובהעצמת עובדים לאורך זמן.

מה קורה אצל הכדורסלנים?

פיני גרשון, מאמן הכדור סל הרבגוני של מכבי תל אביב לשעבר, מציין כי הסיכוי לשנות את אחוזי הקליעה מקו העונשין נמצא בין היכולת של השחקן לחזור ולקלוע 300 זריקות עונשין בכל סוף אימון יחד עם שיפור היכולת המנטלית שלו כשחקן. שחקן של 50% אחוזי קליעה מקו העונשין, בתרגול נכון המקדש אימון התמדה וחזרה פעם אחר פעם על זריקות יביאו לשיפור מהותי. שיפור נוסף יבוא באם ידע לחזק את יכולתו המנטלית בעת זריקות העונשין. זריקות של 1,000 כדורים בסוף אימון לא שיפור היכולת המנטלית לא בטוח כי יביא להגדלה משמעותית באחוזי הקליעה. המאמר, מראה מגוון תוצאות הפוכות גם.

אימון? או כישרון מולד?

חוקרים, שריכזו תוצאות מ–88 מחקרים שנערכו על מגוון רחב של כישורים, מעריכים כי הזמן שהוקדש לאימונים מהווה בין 25%–20% בלבד מההבדל בביצועים יוצאים מגדר הרגיל בתחומי מוזיקה, ספורט ומשחקים כמו שחמט. "גילינו כי האימונים אכן חשובים וכמובן שאין כל ספק שחיוני להתאמן כדי להתמחות", אמרים החוקרים "אבל הם לא כל כך חשובים כמו שסברו בעבר". נדמה כי ההבדל נובע מעצם הגדרת המושג "אימון". 

מחקרים שהתמקדו ב- "אימונים מכוונים": שיעורים של אחד–על–אחד, שבהם המאמן או המורה דוחף את התלמיד ללא הרף, נותן לו היזון חוזר ומתמקד בנקודות החולשה שלו מביא לתוצאות של 70% עד  80% שיפור והגעה למצוינות. מתברר כי יש כאלה שאלוהים חנן אותם בכישרונות מולדים במתנת שמיים, אבל לא פעם, טיפול לא נכון וחוסר מודעות כי יש חובה לפתח ולשפר כישורים וכישרונות מולדים דווקא בכאלה, מביא לכך שרבים מהם "מפספסים" את ההזדמנות להשאיר חותם. 

מהו אימון אפקטיבי?

היה ולא נבצע את ההבדלה בין סוגי האימון השונים? לבין כישורים מולדים וגורמים גנטיים, בעיקר בספורט, לא נוכל לנתח באופן אמיתי את תוצאות השיפור מאימון תרגול ולמידה מתמשכת. מחקרים מתחום השחמט, מגלים כי רבי אמנים שונים מתאמנים בין 3,000 שעות  ל- 25,000 שעות בשנה. כל אחד מהם רב אומן מוערך ומצטיין? הכיצד מוסבר ההבדל? חוקרים מנסים להסביר השוני במטען הראשוני בו המבקש להצטיין בתחומו מתחיל את התהליך. לגיל ולנקודת ההתחלה השפעה מכרעת. הסיכוי להיות כנר מצטיין או מתעמל רב הישגים, או כדורסלן וירטואוז קשור לגיל שבו הילד, הנער לוקח לידיו כינור, כדורסל או מתחיל ללמוד שפה. מחקרים מראים כי אנשים שגדלים בבתים דו–לשוניים מטמיעים בתוכם את שתי השפות בו־זמנית, ונראה שאזור ההתמחות בשפות במוחם מתפתחים מינקות.

אימון וחזרה בהפוגות כחלק מהעשרה וצמיחה

דברים דומים אפשר לומר על כישורים אחרים – קיים חלון קריטי המלמד את המוח לקלוט כישורים ביעילות טובה יותר. לעניות דעתי חלון דומה נמצא בעת גיוסו של עובד ואו מנהל לחברה. החודש הראשון הינו קריטי לתהליך הקליטה והלמידה. גם כאן "אין הזדמנות שנייה לקליטה הלא נכונה". גורם נוסף שמוזכר במאמר הם אימונים המערבים מספר כישורים יחד. התגלה כי עירוב כישורים שונים באימון אחד - חומר חדש לצד ישן, שינון לעומת תרגול וכדומה - מחדד כל כישור בצורה מהירה יותר, מאשר אם מתאמנים על כל אחד מהם לחוד.

צרו גיוון בתוכניות ההדרכה והאימון

גם גיוון של מקום וזמן האימונים מסייעים. "אבל בסופו של דבר, הגורם המכריע ביותר למצוינות בכל התחומים", קובע האמבריק, "הוא לא משך הזמן שמתאמנים על אותו כישור. כיועצים ארגוניים המתמחים בהדרכה ובפיתוח מיומנויות בקרב עובדים ומנהלים, אנו נשמח להגיע לפגישת היכרות ללא כל עלות ומחויבות. יחד נבדוק מה מתוך ארסנל תוכניות ההדרכה, הקורסים והסדנאות שלנו עשוי להתאים לצרכים שלך.