העולם מלא במצליחנים שפעם אחר פעם נכשלו ולא הרימו ידיים. אדיסון, בל, ואחרים. מנכ"ל הונדה לשעבר היה מהנדס שלא התקבל לעבודה בטויוטה ולכן החליט להקים לעצמו חברה ליצור מכוניות חדשה. מתברר כי גם מי שנכשל הוא עדיין מצליחן בפוטנציה, הכישלון הוא רק "מכה בכנף" במסלול הטיסה, ולא נותר לנו אלא "לנסות עד שנצליח או לא להשאיר חותם". בשנים האחרונות חוקרים מנסים לפענח את דרך היותר נכונה להתמודדות הטובה ביותר עם טעויות וכישלונות ואני לקוח את זה לעולמות הניהול והמנהיגות. מתברר כי המנהלים והמנהיגים העסקיים המוצלחים ביותר הגיעו לאן שהגיעו אחרי אין ספור כישלונות ולמידה בדרך. הם בניגוד לאחרים "לא הרימו ידיים" והמשיכו אל עבר היעד שאותו חשקו לכבוש.

המנהל העמיד 

פרופ' פיטר קרמר, מחבר הספרים Against Depression ו-Listening to Prozac, אומר כי הסוד להתמודדות עם כישלון טמון ב"עמידות". לטענתו – "עמידות היא ההפך מדיכאון". עמידות פירושה היכולת לחוות את כל קשת הרגשות הקיימים, ולא להדחיק אותם או להתעלם מהם. "האדם העמיד" או על פי הבנתי "המנהל העמיד" מכיר באתגרים העומדים בפניו, יכול ללמוד מהם, ובתוך כך ממשיך ליהנות מהחיים ולפעול להשגת מטרותיו. הפסיכולוג ד"ר רוברט ויקס, מחבר הספר "Bounce: Living the Resilient Life", המתמחה במניעת דיכאונות ומשברים נפשיים, מציין שהדרך לעמידות עוברת בקבלת העובדה שהחיים מלאים באירועים מלחיצים ולא ניתן ואף לא רצוי לחמוק מהם. בהבנתי, זהו כור ההיתוך הניהולי והמקצועי שבסופו מפריד בין הטובים למצטיינים. אומרים כי מי שמפחד מחום.. שלא יכנס למטבח.

נשאלת השאלה הרלוונטית למנהלים ולמנכ"לים ואפילו לעובדים בכירים בתפקידי מפתח, והיא לא כמה סטרס או כמה כישלונות הם חווים, אלא מה הלמידה מהם עושה לביצועים העתידיים שלהם בהמשך הדרך הניהולית והמקצועית. היה ונלמד בתקופות קשות של סטרס או כשלנות להימנע מבזבוז אנרגיה מיותרת על ידי הטלת אשמה על האחרים או כעס על עצמנו או כניסה מואצת לייאוש וחידלון נוכל להתעצם וללמוד מכל כישלון שבדרך אל ההצלחה. מנהלים ומנכ"לים שאינם מתמודדים עם החוויות השליליות שלהם באופן ישיר בדרך כלל מתעוררים אחרי שהרכבת יוצאה מהתחנה. כמנהלים וכבעלי חברות ועסקים האם האשמת אחרים בכישלון היא שלילית או אולי דרך לגיטימית להרגיש טוב יותר ולהתקדם הלאה? רבים עושים זאת ובדרך "דורכים" ופוגעים בעובדים והמנהלים שמסביבם. אישית קשה לי להתחבר לתופעות אלה.

רגשות שליליים הנובעים מכישלונות

מנגד מתברר כי המחשבה, האמונה או התחושה שאנחנו שולטים בגורם להצלחה מוסיפה למוטיבציה שלנו להתאמץ. כמו כן, נמצא שכאשר ההצלחה נתפסת כנובעת מגורמים פנימיים ונשלטים, ולא ממזל, הסיפוק ממנה הוא גדול יותר. מתברר כי אנחנו מרגישים טוב יותר כשאנחנו מייחסים כישלון לגורם חיצוני, וגם מוכנים יותר לנסות שוב, בתנאי שהנסיבות השתנו. ייחוס הכישלון לגורם פנימי עשוי לשתק אותנו. ועם זאת, דווקא ייחוס הכישלון למקור פנימי מאפשר לנו לעשות חשבון נפש כדי לבצע תיקון. פעמים אנו מתבלבלים. המשוואה פעמים מטעה .. לעתים מי שמצליח הוא מי שהולך עם הראש בקיר – והם מעטים לעומת רבים המנסים ללכת עם הראש בקיר ונכשלים פעם אחר פעם. כמנהלים ועובדים בכירים עלינו לנסות לאמוד את הסיכויים באופן ריאלי, ואם הם נמוכים, לוודא שגם אם ניכשל, המחיר יהיה כזה שאנחנו מוכנים לשלם, ובעיקר להיות מוכנים לקבל גם את תחושת הכישלון האפשרית שככל הנראה תגיע בחלק לא קטן מהמקרים.

אופטימיות מאפיינת מנהלים מצטיינים

כידוע, אופטימיות היא תכונה טובה שמאפיינת מנהלים ומנכ"לים שלא נעצרים אחרי הכישלונות הראשונים. על פי פרופ' אהרון בן זאב מהאוניברסיטה הרי שאופטימי הוא אדם שיש לו לעתים קרובות תקווה, כלומר הערכה חיובית של העתיד. האופטימיות טובה להישרדות וטובה לבריאות. מחקרים מראים כי אנשים אופטימיים חיים 19 שנה יותר, זה משפיע יותר מלחץ דם, כולסטרול, משקל תקין והתעמלות סדירה גם יחד. לדבריו, "האופטימיות מאפשרת לנו לגייס את כל המשאבים והכוחות שלנו למען מטרה. אם אנחנו מאמינים שהסיבה לכישלון תלויה בנו והיא קבועה ולא משתנה, אין לנו שום סיבה לנסות שוב. האופן שבו אדם תופס כישלון הוא מאוד קריטי לחיים, כי בחברה התחרותית שלנו כישלון הוא מאוד שכיח, גם אם אתה מוכשר. אני שואל האם יש דבר כזה אופטימיות יתר, שלבסוף מובילה להתרסקות? לא פעם אנו מכירים תופעות כאלה בעולם העסקי. חטא היוהרה והשוויצריות הישראלית הטיפוסית המתמקדת באמירה "יהיה בסדר". מי שלא מודע לכך עשוי לשלם מחיר כבר בתחילת הדרך.

לסיכום, מתברר כי מחקרים שהראו כי אנשים הנוטים לחשוב שהצלחה נובעת מלימוד של מיומנויות, ולא מתוך כישרון מולד לאותן מיומנויות, הצליחו לרכוש הרבה יותר מיומנויות לאורך חייהם. אמנם יש הבדלי כישרון בין אנשים, אולם בעזרת אימון ומאמץ כולם יכולים לבצע מגוון משימות. אם ברצונך לצייר דוב, בסופו של דבר תוכל ללמוד לצייר דוב נאה, גם אם אינך מגאוני הדור בציור. כך גם לגבי מגוון משימות אחרות. התמדה נחישות ורצון אז להצליח למרות הכישלונות שבדרך מאפיינים את המנהלים והמנכ"לים המצטיינים. אנו נכנסים לרבעון האחרון של 2015 וראש השנה לפנינו ולפיכך שמח לברך את כולנו בברכת

שנה טובה ומועדים לשמחה ספטמבר  2015.